גז"ד למורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בפרשת משיכת דלקים ורכישת סחורות שמכר- תחת מתן המחאות שלא כובדו

רקע וטענות הצדדים

1.                  הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. כמתואר בכתב-האישום, במחצית הראשונה של 2009, הנאשם רכש מוצרים מספק בסך של 51,655.53 ש"ח, ומסר תמורתם 4 צ'קים דחויים, ביודעו כי הצ'קים לא יכובדו. את המוצרים מכר הנאשם ללקוחות שונים בסכומים נמוכים מאלו שבהם רכש אותם. עוד מתואר כי בדצמבר 2010, חתם הנאשם על הסכם עם תחנת דלק "פאי" בטבריה, במסגרתו קיבל הנאשם כרטיס תדלוק המאפשר תדלוק במשאבות התחנה, והתחייב לשלם את סכומי החיוב עד ל-10 שבחודש שלאחריו. בהתאם לתנאי ההסכם, מסר הנאשם כערובה לביטחון, פרטי כרטיס הנחזה להיות כרטיס אשראי. כרטיס זה למעשה הינו כרטיס תשלומים נטען, אשר היה טעון בעשרות שקלים בלבד, הן במועד החתימה על ההסכם, והן בזמנים הרלוונטיים שלאחר מכן. הנאשם הציג פרטי הכרטיס כמצג שווא, תוך שהוא יודע שהוא חייב מוגבל בבנק, ומתכוון לקבל דלק בשווי רב, מבלי לשלם עבורו. בחודשים שלאחר עריכת ההסכם, נהג הנאשם לתדלק בסכומים של כ-2,000 ש"ח, ושילם עבורם במועד ובמזומן, ככל הנראה כדי לרכוש את אמונו של מנהל התחנה. בחודש מאי 2011 ובתחילת יוני 2011, משך הנאשם כמות דלק בסך של 62,490.59 ש"ח, ומכר את הדלק לאנשים שונים בסכום הנמוך מזה שהיה עליו לשלם עבורו, ומבלי ששילם לתחנת הדלק עבורו.

2.                  טרם טענו הצדדים לעונש, נשלח הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר. ביום 20/02/2013 נתקבלה הודעה משירות המבחן, על-פיה הנאשם לא התייצב לשתי פגישות שנקבעו לו עמם, בעטיין של נסיבות רפואיות.

3.                  ביום 04/04/2013 הוגש תסקיר בעניינו של הנאשם. מהתסקיר עולה כי הנאשם בן 57, גרוש פעמיים ואב ל-4 ילדים משני נישואיו. שני הוריו נפטרו, והוא מתגורר בשכירות בגפו. הוא סובל מבעיות בריאותיות שונות כגון סכרת והשמנת יתר, ואף עבר ניתוח בקע לפני כחודש.

עולה מהתסקיר כי הנאשם סיים 12 שנות לימוד, ושירת שירות צבאי מלא. במהלך השנים, הוא נקלע לקשיים כלכליים, אשר גררו חובות ותיקים בהוצל"פ. בנוסף, הוא נדון בגין עבירות שונות שביצע, מה שהביא להידרדרות בנישואיו, עד לגירושין. שתי בנותיו מנישואין אלה אינן בקשר עמו כיום. הוא התחתן והתגרש פעם נוספת, כאשר מנישואין אלה נולדו לו שני ילדים נוספים, וכיום הוא בקשר רק עם הבן. בשנים 2002 ו-2008 נדון למאסר עקב ביצוע עבירות מרמה, בין היתר, והשתחרר ממאסרו האחרון בשנת 2009. הנאשם טען בפני שירות המבחן כי על אף מצבו הכלכלי הקשה, השתדל לתמוך בילדיו הצעירים.

במסגרת התסקיר, הנאשם נמנע מלבטא אחריות למעשיו. הוא טען בפני שירות המבחן כי העבירות בוצעו מתוך הסתבכות כלכלית, לאחר שנכנס לעסקים שהיו מעבר למסוגלותו. הוא נתן לשירות המבחן הסברים ארוכים ומפורטים במסגרתם ניסה להראות שפעל כשורה, ושלא היו לו כוונות מרמה.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו בעל מודעות רגשית, מתקשה להתחבר להשלכות מעשיו על האחר, ולקחת אחריות. צוין כי הנאשם נוטה למזער את חלקו ולהתגונן, ואינו לוקח אחריות על החלקים הפוגעניים והבעייתיים בתפקודו. זאת, לצד חוסר יציבותו התעסוקתי והמשפחתי לאורך השנים, וביצוע עבירות חוזרת חרף קיומו של עונש מאסר מותנה תלוי ועומד נגדו, מעלים את הסבירות להישנות ביצוע עבירות דומות בעתיד. על כן, שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה בעניינו.

4.                  ב"כ המאשימה הגישה טיעון כתוב, וכן גיליון הרשעות קודמות של הנאשם. היא ציינה כי הערך החברתי שנפגע ממעשי הנאשם הינו זכות הקניין של הפרט, אמון הציבור בחיי מסחר תקינים, סדר חברתי וביטחון הציבור. עוד ציינה כי הובלת הדלקים, שנעשתה בניגוד לתקנות הובלת חומרים מסוכנים, סיכנה את הציבור אף היא. היא ציינה כי המעשים בוצעו תוך תכנון ורקימת מזימה מורכבת, שבוצעה משך תקופה ארוכה וכללה שלבים שונים, תוך הפקת כרטיס הנחזה לשמש כרטיס ויזה, הונאת ספקים, וסיבוך לקוחות מול חברת הדלק "פאי", והכל לשם השגת רווח כספי בקלות ובמהירות, ותוך התעשרות על חשבונם של הספקים. הנאשם ניצל סוחרים אשר עומלים לפרנסתם, ועשה זאת בשיטתיות ובריבוי מקרים.

ב"כ המאשימה ציינה כי עבירות המרמה הוכרו בפסיקה כחמורות וכמחייבות מיצוי דין עם הנאשמים בהן. היא ציינה כי במקרים דומים הושתו עונשים מגוונים, החל מעונשים מותנים, וכלה במאסרים ממושכים בפועל, בהתאם לנסיבות ביצוע המעשים ונסיבות הקשורות בעבריין.

ב"כ המאשימה ציינה כי נסיבות ביצוע העבירה הינן חמורות ביותר, כאשר הנאשם תכנן והוציא לפועל את העבירות באופן עצמאי ומלא. היא ציינה את הצטיידותו בכרטיס הנטען, לצורך יצירת מצג שווא, ואת העובדה שפיזר צ'קים מחשבונות מעוקלים, ביודעו כי לא ניתן יהיה להיפרע מהם. עוד ציינה כי הוא מכר את הסחורה שהשיג במרמה, תוך דרישת תשלום במזומן בלבד, ואף גרם להסתבכות משפטית של חלק מן הרוכשים, כאשר טען כי הינם שותפיו לעסקים, ומאוחר יותר, לאחר שהוגשו נגדם תביעות משפטיות, הודה כי מדובר בטענת כזב. 

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המאשימה ציינה כי לנאשם עבר מכביד ביותר, הכולל 24 הרשעות קודמות ב-48 עבירות, בין היתר בעבירות מרמה, גניבה ומשיכת צ'קים ללא כיסוי. היא ציינה כי הרשעתו האחרונה הינה מסוף 2010, בגין עבירות זהות לאלו שבתיק זה, ובמסגרתה הוטל עליו מאסר מותנה בן 3 שנים, בל יעבור עבירות דומות לאלו בהן הורשע. היא ציינה כי בטרם חלפה שנה ממתן גזר הדין בתיק, הנאשם שוב הסתבך, הפעם במעשים נשוא תיק זה, ואף שהמאסר המותנה תלוי ועומד נגדו, וכיום הינו חב הפעלה, לאור העובדה שהואשם בשני אישומים נוספים.

ב"כ המאשימה ציינה כי נקודת המוצא היא שיש להפעיל את המאסר על תנאי כאשר נאשם מבצע "עבירה נוספת", והפנתה לפסיקה לעניין זה. היא ציינה כי סעיף 56 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " החוק"), מאפשר הארכת תקופת התנאי, כל עוד מדובר בהרשעתו הראשונה של הנאשם בעבירה נוספת. מכאן, שמשהורשע הנאשם במספר עבירות, אף אם במסגרת כתב-אישום אחד, הרי שהמאסר המותנה הופך לחב-הפעלה. עוד ציינה כי סעיף 58 לחוק קובע כי ככלל עונש מותנה אשר מופעל, ירוצה במצטבר לעונש המאסר שנגזר בשל העבירה הנוספת, ורק במקרים חריגים בית המשפט יורה על ריצוי העונש בחופף, והפנתה לפסיקה רלוונטית. ב"כ המאשימה ציינה כי במקרה זה, אין כל נסיבה מיוחדת המצדיקה הפעלת המאסר בחופף לעונש המאסר בגין העבירות הנוספות.

ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשם לא הודה, לא נטל אחריות למעשיו, בחר לנהל מסכת ראייתית ארוכה, וכי עברו מעיד כי העבריינות הפכה לדרך חייו. היא ציינה כי אף במסגרת עדותו הוא טען כי הוא חייב לדאוג לעצמו, כאשר נשאל מדוע אינו מחזיר חובות לנושיו. היא ציינה כי התנהלותו מול שירות המבחן דמתה לזו שאפיינה את ניהול משפטו, כאשר הוא שב והתחמק מפגישה עם קצינת המבחן תוך מתן אמתלות על ניתוח, אף שלא המציא כל מסמך קביל לעניין זה. היא ציינה כי שירות המבחן התרשם שקיימת אצלו מסוכנות גבוהה להישנות ביצוע עבירות דומות.

ב"כ המאשימה ציינה כי יש לראות חומרה יתרה בכך שהנאשם הפך את העבירות לעיסוק מסחרי של ממש, שנעשה לאורך תקופה, ולאחר שהרשויות חסו עליו והשיתו עליו עונש מאסר בן 26 חודשים בלבד, על אף ריבוי העבירות בהן הורשע אז.  היא ציינה כי הנאשם הינו עבריין מועד, ומהווה סכנה של ממש לשלום הציבור ורכושו, ועל כן יש להטיל עליו עונש מרתיע, ברף הגבוה של המתחם, יחד עם הפעלת המאסר המותנה במצטבר. עוד ביקשה להטיל על הנאשם קנס מרתיע, אשר יהפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאיות בעתיד.

5.                  הסנגורית מצדה טענה כי העיקרון המנחה בענישה על פי סעיף 40ב לחוק הוא עיקרון ההלימה, על-פיו נדרש יחס הולם בין חומרת העבירה ואשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל. היא ציינה כי מדובר בסכומים שאינם עולים על 100,000 ש"ח, ובנזק של כ-50,000 ש"ח לכל מתלונן. עוד ציינה כי הגשת כתבי אישום בנפרד בגין העבירות, לא בהכרח הייתה מביאה להטלת עונשי מאסר.

הסנגורית ציינה כי מתחם העונש נע בין ענישה מותנית לבין עונשי מאסר בפועל. עוד ציינה כי העונש המקסימאלי ייגזר רק במקרים קיצוניים ובנסיבות חריגות אשר אינן מתקיימות במקרה זה. בנוגע לאישום השני, היא ציינה כי הנאשם אף שילם למתלונן 20,000 ש"ח במסגרת הסכם פשרה בהליך אזרחי.

הסנגורית טענה כי עונש המאסר המותנה שהוטל על הנאשם במסגרת ת"פ 1756/07 (נצרת) חורג מהעונש שניתן להטיל, וזאת משום שהוטלו על הנאשם 26 חודשי מאסר בפועל בגין העבירות. לטענתה, במצב דברים זה, תקופת התנאי המרבית שניתן היה להטיל הינה 34 חודשים, אשר מצטברים יחד לעונש של 60 חודשים, שהינו העונש המקסימאלי שניתן להטיל בגין עבירת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. על כן, לטענתה, ניתן להשית לכל היותר 34 חודשים מתוך המאסר המותנה. בנוסף, לטענתה, מדובר בעונש מותנה ממושך ביותר, ועל כן כל תקופת מאסר שתוטל במסגרת תיק זה, יש להטילה בחופף לתקופת התנאי שתופעל.

הסנגורית הוסיפה כי הנאשם בן 57, סובל מבעיות בריאותיות, ועבר ניתוח בקע לפני כחודש. היא ציינה כי הוא גרוש ואב ל-4 ילדים, הוריו נפטרו, והוא בקשר רק עם אחד מילדיו. היא ציינה כי עולה מתסקיר שירות המבחן כי הוא נקלע לקשיים כלכליים משך השנים, והתקשה לגלות יציבות במישור התעסוקתי. לאור כל זאת, ביקשה כי במידה ויוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל, להכפיפו לעונש המאסר על תנאי שתלוי ועומד, בכפוף לאמור לעיל לגבי אורך התקופה.

6.                  הנאשם ציין כי הוא מכבד את הכרעת בית המשפט, אך בכוונתו לערער עליה. כן טען נגד הסכומים המצוינים בכתב האישום, והוסיף כי לקוחות שלו לא שילמו לו את הכסף, ועל כן הוא נאלץ להגיש תביעות נגדם. הנאשם ציין כי הוא נתמך על-ידי ילדיו, וכי למד את לקחו. הוא ציין כי הוא אדם נורמטיבי, וביקש שבית המשפט לא יחמיר איתו, ויתן לו זמן להחלים מניתוחו, מאחר והוא לא צעיר ולא בריא. הוא ציין כי הוא משלם על טעויות העבר, וכי הוא אזרח שומר  חוק.